פסק-דין בתיק ב"ל 4825-06-11

המחלוקת המשפטית בין הצדדים בהליך הנוכחי, נוגעת לשאלת זכאות התובע לתשלום קצבה חודשית נוספת לנכה, בנוסף לזכאותו לקצבת זקנה, מכוח סעיף 251(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי" או "החוק").

להלן העובדות הצריכות לעניין:

1.                 לתובע נקבעה דרגת אי כושר בשיעור 100% לצמיתות החל מיום 1.7.00, ובהתאם לזאת שולמה לו קצבת נכות החל מיום 29.9.00 (נספח ב לכתב התביעה).

2.                 התובע, שהינו יליד 20.8.1936, הגיע לגיל פרישה בחודש 8/01. לתובע אושרה זכאות לקצבת זקנה החל מחודש 9/01.

3.                 עובר לכך, ביום 5.3.01 נתבקש התובע לבחור בין קצבת נכות כללית לגמלת נפגעי עבודה (נספח ג לכתב התביעה).

4.                 ביום 3.5.01 הודיע התובע על בחירתו בקצבת נכות כללית (נספח ד לכתב התביעה).

5.                 החל ממועד אישור תשלום קצבת הזקנה (11/01), שולמה לתובע קצבה בגובה גמלת הנכות בסך 1,863 ש"ח (ר' תע"צ מר אריה מלצר, מרכז גמלאות בסניף ר"ג של הנתבע, מיום 21.4.13).

6.                 בחודש מאי 2009 הוחלט ע"י הנתבע כי התובע לא היה זכאי לתשלום קצבת זקנה בגובה קצבת הנכות ועל כן נוצר לתובע חוב בגין התקופה שמ-11/01 עד 12/08 (מכתב הנתבע מיום 24.6.09 צורף כנספח א לכתב התביעה).

7.                 לאחר הערכה נוספת החליט הנתבע לבטל את חובו של התובע (ר' מכתב מיום 14.4.13), אך הנתבע עומד על דעתו כי עפ"י הוראות החוק, אין התובע זכאי לקצבת זקנה בגובה קצבת הנכות.

לפיכך הוגשה התביעה הנוכחית.

לטענת ב"כ התובע, על עניינו של התובע חל תיקון מס' 109 לחוק מיום 27.7.08 שמכוחו תוקן סע' 251 ולפיו זכאי התובע לגמלה נוספת לנכה.

ב"כ הנתבע טוענת כי על עניינו של התובע חל נוסחו של סעיף 251 לחוק טרם תיקון 54, ולפיו הזכאות לתוספת לנכה הינה רק ל"מבוטח שבתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה, קיבל במשך תקופה של שנה אחת לפחות, קצבה חודשית לפי סעיף 199(1)...". לפנים משורת הדין ובשל העובדה כי החוב נוצר מפרשנות מוטעית של הפקיד המטפל, הוחלט ע"י הנתבע לבטל את חובו של התובע. לאור האמור, אין כל רלוונטיות לטענות שהועלו ע"י התובע לעניין תיקון 109 לחוק, שהרי בפועל, התובע קיבל את התוספת לאורך השנים.

דיון והכרעה :

צודק ב"כ התובע כי עפ"י תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי מיום 27.7.08 (ס"ח 2169, התשס"ח, 675), תוקן פעם נוספת סע' 251, לחוק ועל פיו נקבע כי:

            "(1) מי שמלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 שנים באישה (בפסקה זו- גיל קצבת       הזקנה), לפני המועד הקובע (המועד הקובע- 1.1.02)   והתקיימו לגביו התנאים       המפורטים להלן, תשולם לו גמלה נוספת לנכה, שתחושב בהתאם להוראות פסקה (3):

(א)     היתה לו, בתכוף לפני שהגיע לגיל קצבת הזקנה, דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות;

(ב)     לא משתלמת לו פנסיה."

גם באת כוח הנתבע בסיכומיה למעשה אינה טוענת כי תיקון 109 אינו חל על התובע, אלא כי אין רלוונטיות לטענותיו בעניין זה, לאור העובדה שלאורך השנים אכן שולמה לתובע גמלה נוספת לנכה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התוספת לנכה שולמה לתובע בפועל ממועד זכאותו לקצבת זקנה ועד ליום 12/08, וכי חובו של התובע בקשר לתקופה זו בוטל. קרי- התובע קיבל את התוספת כנדרש בגין תקופה זו.